בית הקברות הישן בז’יז’קוב

 

בית הקברות העתיק בז’יז’קוב נוסד בשנת 1680 כמקום קבורה לחברי הקהילה היהודית בפראג שנפטרו ממגפת דבר. קברו פה גם בתקופת מגיפת הדבר הבאה בעשור השני של המאה ה18 ובאופן סדיר משנת 1787 עד לשנת 1890, כשנכנס לתוקף איסור לקבורה בתוך שטחי העיר.

בית הקברות הינו אתר היסטורי אמנותי חשוב. נקברו כאן בסביבות 40000 איש ובינם מספר רבנים ומלומדים מובהקים. הקבר המבוקר ביותר הוא קברו של הר”ר של פראג יחזקאל לנדאו, הידוע גם בשם “נודע ביהודה” (1713-1793), שמצבתו שופצה בשלימותה בשנת 1993 (לכבוד היארצייט שלו) יחד עם מצבות אחרות של קרובי משפחתו. קבורים כאן גם אישים יהודיים חשובים אחרים ונציגי ההשכלה והאינטליגנציה היהודית המודרנית, לדוגמה: תלמידו של הרב לנדאו, חבר בית דין הרב  אלעזר פלקלס (1754-1826), הרופא יונה ייטלס (1735-1806), בנו ברוך ייטלס (1762-1813) או ההיסטוריון דוד פודיברד (1803-1882). מצבות הענק הייצוגיות מסמנות את קברי אנשי העסקים היהודיים הראשונים – יואכים פופר (1721-1795), בני משפחת ירוסלם, פריברם ו-דורמיטצר. מבחינה אמנותית ניתן לעקוב בבית הקברות אחרי ההתפתחות ממצבות מעוצבות בסגנון ברוקו, מצבות ייצוגיות בסגנון אמפיר, מצבות מקושטות ברוח סגנונות היסטוריים עד לצורות רגילות במחצית השניה של המאה ה19. 

חלקתו המקורית של בית הקברות היתה גדולה יותר מאשר החלק הנגיש והפתוח עם המצבות כיום. בתחילת שנות ה60 בוטל רוב החלקה ושונה לגן הצבורי – גני מאהלר של היום. במחצית השניה של שנות ה80 של המאה ה20 נהרס בית הקברות בגלל בניית משדר הטלויזיה של ז’יז’קוב על-ידי המשטר הקומוניסטי, רוב בית הקברות נחפר, מצבות אחרות הופלו ונשברו, ושרידי בית הקברות כוסו באדמה והפכו לגן צבורי.

המוזאון היהודי בפראג קיבל לרשותו בשנת 1999 את החלק של בית הקברות היהודי שהשתמר ברחוב פיביחובה, אשר שמור כאתר היסטורי. בית הקברות נפתח לציבור בספטמבר 2001 לאחר שיפוצים הכרחיים ועבודות שחזור בסיסיות. עתה בית הקברות נמצא ברשות הקהילה היהודית בפראג